אני אמורה להיות בטיפול. ולמרות שאמור הוא בעצם שם של דג, יהיה טוב אם אלך לטיפול.
או לפחות זה מה שהמטפלים אומרים לי.
הייתי בפסיכואנליזה לאקאניאנית 5 שנים לערך. נכנסתי, חפרתי, שאלתי, עניתי. חוויתי זכרונות עלומים ונעלמים. נתתי מילים לסיטואציות שלא העליתי על דעתי שעברתי. טראומות מהעבר צפו כמו קוביות קרח במרק רק כדי להידחק חזרה לשולי המוח.
אומרים שזה עושה טוב, לשחרר. האנליטיקאי שלי היה חד כתער, איש אשכולות אמיתי. הזכיר לי קצת את עצמי, יודע הרבה על הרבה דברים, אבל שום דבר באמת. ומהי האמת הזו שכל כך חיכיתי לה מהאנליטיקאי שלי. למה אמת כשאפשר טוב?
אני בלי טיפול כבר כמה זמן, מרגישה את ההשפעות. החלטתי לעשות טיפול לעצמי. דרך הבלוג, דרך המילים. אני אכתוב עד שאתעייף, אכתוב עד שאוציא, אכתוב כדי להביט מחדש, כי לפרוק כדי לחוות שוב. אכתוב ואולי בסוף גם יהיה בסדר.
2 תגובות:
אהיה שם לצפות או לראות
כתבי כאילו יורים עלייך
הוסף רשומת תגובה